אינדקס המאמנים האישיים בישראל
לדעת לסלוח
לסלוח, זה לאהוב את עצמי
לא מזמן עבר עלינו יום הכיפורים. הייתי עסוקה בחשבון נפש עם עצמי, וניסיתי לבדוק ממי אני מרגישה צורך לבקש סליחה..
אז נכון, שיש את המקרים ה"קטנים" בהם היה קל יותר לבקש סליחה, והאמת שזה היה מאוד מרומם ומעצים עבורי. אבל, נותרו סוגיה או שתיים בהן התלבטתי ביני לבין עצמי, והיה קשה הרבה לבקש סליחה, או לבחור לסלוח.
מה זה בעצם אומר לסלוח, ולמה זה כל כך חשוב...
סליחה, אבל זה לא פשוט בכלל לסלוח. באמת לסלוח!. לשחרר את המועקה בחזה, את הכאב בלב, את המחשבות המכאיבות הנלוות לכל זיכרון הקשור באירוע, את רגשות הקורבנות ואפילו את המבוכה שבמעמד.
מה זה סליחה ?
סליחה - תהליך שכלי, רגשי או רוחני בו אדם חדל מלחוש עלבון או כעס כנגד אדם אחר, על מעשה שהוא רואה בו כפגיעה, מחלוקת או שגיאה.
סליחה – מעשה הבא למנוע מן האדם לחוש רגשות מזיקים ולגרום לתוהו ובוהו ברווחתו
סליחה היא שלי ולמעני –
כשאנו כועסים, נוטרים טינה – חלק מה"חיילים" שלנו, מהאנרגיות שלנו, מופנות כלפי חוץ. כך, אנו נותרים חלשים יותר וחשופים יותר.
מחקרים הראו, כי אנשים הסולחים לאחרים הם אנשים שמחים ובריאים יותר מאלה הנוטרים טינה.
סליחה הוא מעשה אגואיסטי - כשאנו סולחים, אנו עושים זאת בשביל עצמנו – בשביל להשתחרר מהרגשות השליליים שבנו (כעס, שנאה, עלבון, טינה) ולהעלות את סף הרגשות החיוביים.
אם לא סלחנו, אנו ממשיכים ליצור זהות סביב הכאב שלנו, וזה הדבר שנולד מחדש בתוכנו וסובל...
כשאנו מרגישים רע –
- אנחנו חלשים יותר, אנחנו פגיעים וחשופים יותר,
- שיקול הדעת שלנו "קל" יותר ולרוב לא לטובתנו,
- מערכת החיסון שלנו חלשה יותר. מחלות רבות נגרמות בשל רגשות שליליים
- אנו פחות מרוכזים וממוקדים. אנו מחזיקים בגופנו מתח שרירים וחוסר מנוחה בסיסי גם אם אנו לא מבחינים בכך בשגרת היום.
כלומר, שניתן לאמר, כי סליחה הוא מעשה אגואיסטי למדי. סליחה היא שלי ולמעני.
לסלוח זה לא קל –
"זה לא מגיע לו שאסלח לו" - רובנו מתייחסים אל סליחה כאל וויתור, ואפילו התקפלות, חולשה.
בעוד שההפך הוא הנכון. בסליחה יש רווחים גדולים הרבה יותר עבור הסולח!. זה מעשה של יציאה לחופשי.
סליחה חשובה עבור איכות החיים שלנו, הבריאות שלנו, סליחה חשובה עבור טיפוח והעצמת רגשות המעודדים השפעה חיובית עלינו ועל חיינו. כל זאת בניגוד לשנאה, טינה וכעס הגוררים השפעה שלילית על הרווחה הרגשית.
כול עוד אנו מחזיקים בתחושות הכעס, העלבון, השנאה – אנו אלה שמשלמים את המחיר. ברוב המקרים האדם שפגע בנו שכח והמשיך בחייו, בעוד אנו מחזיקים שאריות של רעל מזיק בתוכנו מאותו מקרה.
רוב הזמן אנו סולחים במהלך היום על המון דברים חסרי חשיבות וקטנים יחסית ואף מבלי שנשים לב לכך. אבל, כשאנו נפגעים, לעיתים קשה לנו לסלוח ואנו נאחזים בצער רב בזיכרונות מכאיבים אלה.
יש לכך הרבה סיבות –
- הסליחה בדרך כלל אינה צודקת, והיא באה להחליף את הכעס המוצדק.
- הסליחה נתפסת כאהבה לאדם שפגע, וחוסר אהבה לאדם שנפגע.
- אם סולחים, אז אי אפשר לנקום, והנקמה היא מוצדקת וטבעית.
לסלוח, למה זה כדאי לי ?
עד היום לא הגיעו בעולם הפסיכולוגיה לפשרה בסוגיה – האם בכל המקרים הרגש קודם למחשבה או המחשבה קודמת לרגש. אבל, בכל הנוגע לגבי העבר, יודעים באופן מוחלט כי המחשבה גורמת לרגש!.
המחשבות שלנו לגבי העבר הן הזיכרונות שלנו, ולעיתים זיכרונות "קשים" משפיעים לנו על הרווחה הרגשית בהווה.
רק הדרך של הסליחה משאירה את הזיכרון בשלמותו, אך מסלקת ומשנה את עוקצו!..
נמצא כי מיומנויות כמו חרטה, התנצלות, התפייסות וסליחה הן הכרחיות בשביל האדם, כדי שיוכל להתגבר על רגשות כגון פחד, כעס, נקמה, בושה או אשמה..
בעשורים האחרונים זכה תהליך הסליחה לתשומת לב רבה בקרב חוקרים בעולם הפסיכולוגיה. גם אם עדיין לא הגיעו לאחדות דעים בנוגע להגדרה הפסיכולוגית של תהליך הסליחה, בהחלט קיימת הסכמה שתהליך זה הינו תהליך פסיכולוגי חשוב מאוד ואף פורסמו מספר מודלים המתארים את תהליך הסליחה.
ד"ר רוברט אנרייט (אונ' ויסקונסין) נחשב למי שביסס את מקומו של תהליך הסליחה במחקר הפסיכולוגי. הוא ייסד את המכון הבינלאומי לסליחה ופיתח מודל תהליכי של 20 שלבים לסליחה.
ד"ר אוורט וורטינגטון, מרצה וחוקר בתחום הסליחה, פיתח את מודל הפירמידה של הסליחה. מודל זה מובא בהרחבה בספרו של מ. סליגמן "אושר אמיתי".
תחום הפסיכולוגיה של הסליחה מרחיק לכת עד כדי טיפול בבעיות של אלימות במשפחה ו/או פגיעה מינית לכיוון של סליחה לתוקף,סליחה הנחשבת שלב בתהליך הריפוי הנפשי של הקורבן.
הפסיכולוגיה החיובית מכירה בכך, שהסליחה היא דינאמיקה בסיסית ויסודית, שבלעדיה אנשים סובלים. בשביל לחוות חיים מאושרים יותר לאורך זמן, אנשים חייבים לפתח את היכולת שלהם לסלוח. לסלוח למען עצמם ולא רק למען האדם שפגע.
הסליחה מפחיתה באופן ניכר את הטינה בחייו של האדם על האירוע הכואב. היא מאפשרת מציאת פרספקטיבה אובייקטיבית יותר. האדם חש פחות כעס, פחות לחץ, יותר אופטימיות, בריאות טובה יותר ותחושה כללית של שביעות רצון גבוהה יותר.
נכון, זה לא פשוט. אבל זה אפשרי
תנו מתנה לעצמכם, לחיים טובים יותר
שחררו את עצמכם
באהבה (-:
בטעינה...
