דף הבית >> מגזין-אימון אישי >> מגזין אימון אישי-2010 >> שבעת העקרונות החיוניים להתפתחות יוזמה
 
אינדקס המאמנים האישיים בישראל


שבעת העקרונות החיוניים להתפתחות יוזמה
 
אולגה בראל
 
(מבוסס על רעיונות שפותחו על-ידי
Kevin Kingsland  והוצגו ב"Vision in Action" על-ידי Tyno Voors)
 
 
אין דבר מלהיב ומאתגר יותר מהתחלות חדשות. הרבה אגדות מתארות את סיפור של הצעיר היוצא לעולם לחיפוש וגילוי אוצר. ישנם הרבה שבילים ופיתויים בדרכו, הוא צריך להתגבר על מכשולים רבים ולבצע משימות מאתגרות בדרך להשלמה מוצלחת של המסע.
כך גם קורה ביוזמות עסקיות וחברתיות – פעמים רבות יוזמות הולכות דרך תקופות ארוכות של ניסוי ותעייה לפני שהן מבססות את עצמן בעולם. להקים את היוזמה – משמעותו לפגוש אתגרים, לעשות צעד לבלתי נודע.
 
איך אפשר לעודד ולקדם התפתחות של יוזמה? איך היוזמות החדשות כמו פרויקטים חברתיים, בתי ספר, סטרט-אפים ועסקים קטנים יכולים לקום לחיים בצורה בריאה? איך אנחנו יכולים לעבוד ביחד כשווים, לשתף אחריות, לעודד התפתחות של כל אחד, ולהציע מוצר או שירות באיכות גבוה?
אלו שאלות שרבים שואלים. אנשים מחפשים ועורכים ניסוים במציאת דרכים לבסס ולתמוך ביוזמה חדשה שתביא תרומה וחידוש חברתי.
בעבודה שלי עם יוזמות כמנטורית ומאמנת בשנים אחרונות התעמתי פעם אחר פעם עם השאלה: "מה עלינו לעשות כדי שזה יעבוד?". כל יוזמה עוברת את תהליכי היריון, לידה ומחלות ילדות בדרכים שלה, אבל אפשר לראות "חוקיות" – קווים משותפים: לקיחת סיכונים, חוסר ביטחון, למידה וחיפוש, רצון חזק למימוש חלום, מימוש ערכים, מאמץ פיזי ונפשי, אכזבות וקשיים לא צפויים, ולפעמים הצלחות גדולות.
 
אפשר לסמן את שבעת העקרונות שכל יוזמה ניצבת לפניהם:
 
         פיתוח חזון – זיהוי המניע
         מענה לצורך
         תכנון כיוון
         מחויבות
         עבודה משותפת
         ניהול תהליכים וזמן
         מציאת כלים ומשאבים
 
בחיי היוזמה חלק מהעקרונות מקבלים הרבה תשומת הלב – נדונים במשך הרבה שעות ותופסים הרבה משאבים יקרים, האחרים נשכחים והחשיבות שלהם יורדת, דבר שלפעמים יכול להביא למחלות ילדות מטרידות.
מטרת מאמר זה היא להעלות למודעות נקודות עיקריות, לעצור, לחשוב רגע, להתבונן ולהתלבט, לשאול שאלות ולשוב לתהליך בכל שלב ושלב. אין לי ספק שאם היינו מתייחסים לתהליך ברצינות ובבגרות נפשית, היינו חוסכים בהמשך כוחות פיזיים ונפשיים רבים.
 
 
 
 
1.      פיתוח חזון – זיהוי המניע
 
כל יוזמה מתחילה מהתלהבות ראשונית, רעיון, חלום, תקווה. כמו באהבה ראשונה, הרבה פעמים אנו זוכרים את הרגע שזה קורה לפרטי פרטים.
 
לפעמים זו פגישה מקרית עם מישהו מהעבר שהצליח מאוד בהקמת עסק, מימש את החלום ונהנה מהפירות שלו. המחשבה מתגנבת אלינו: "אם הוא עשה את זה, אני בודאי אוכל – תמיד הייתי יותר מוכשר ממנו, יש לי הרבה יכולות וכישרונות".
לפעמים נימאס לנו מהקריירה הקודמת, מלהיות שכיר, מלרצות את הבוס. המחשבה להיות עצמאי מתגנבת לפתע וקוסמת מאוד – שעות עבודה גמישות, עבודה מהבית, חופש פעולה ועוד יתרונות שמושכים לפתיחת עסק עצמאי. "אני איש מקצוע מעולה, למה שלא אקח על זה בעלות".
לפעמים הסיבה שמביאה אותנו לרעיון של הקמת היוזמה היא אהבה עמוקה והתמסרות לתחום מסוים: אמנות, יצירתיות, רצון להעברת ידע או גישה מסוימת, צורך בביטוי עצמי. "תמיד חלמתי על זה, אבל אף פעם לא העזתי ללכת עם זה עד הסוף, ואם לא עכשיו, אז מתי".
 
יכולות להיות סיבות ומניעים רבים לבחירת הדרך החדשה. השאלה מה הביא אותי להחלטה הזו, יכולה להאיר את מקור הכוחות שעוד נצטרך אותם בהמשך הדרך.
 
היוזם צריך לשאול את עצמו את השאלות הבאות:
         מה אני רוצה לממש ביוזמה הזאת?
         למה זה חשוב לי?
         אילו שאיפות, תקוות, צפיות יכולות להתממש?
         אילו עקרונות מנחים אני רוצה לממש?
         אילו שינויים זה יכול להביא לחיים שלי?
         איך הצעד הזה ישפיע על החיים הבאים שלי?
 
קורה שפגישה עם מישהו שחולק אותם רעיונות ושאיפות, מביאה לרעיון של שותפות. הרבה פעמים שותפות כזאת יכולה להניב תוצאות הרבה יותר מרשימות מאשר כל אחד בנפרד.
השאלה שכדאי לשאול: מה המשותף בינינו ומה השוני בינינו יכול להעניק לשותפות הזו?
 
מה שחשוב בשלב הזה –לעצור ולהתבונן, לשאול שאלות, לבדוק שוב ושוב:
         מה היא הייחודיות של היוזמה שלי?
         מה זה שרוצה להיוולד עכשיו?
         מה יכול להיות אפשרי בעבודה משותפת?
 
2.      מענה לצורך
 
היוזמות החברתיות והעסקיות בזמננו לא יכולות לצמוח רק מדחף פנימי. הן צריכות להיות מכוונות למה שאחרים צריכים ומבקשים. המטרה של כל ארגון היא לספק צרכים של אחרים – לענות על שאלות ודרישות של לקוחות, תלמידים, וקהילות אחרות.
והשאלה שעולה תמיד – איך לדעת מה אנשים רוצים, מצפים וצריכים?
המפתח למציאת הצרכים נמצא ביכולת להיכנס ל"תוך עורם של הלקוחות". היוזם חייב להיות פתוח לכל הצעה – לגלות אותה באופן אקטיבי, לטעום אותה ולשקול אותה. כל גילוי כזה צריך לפתוח נקודת מבט חדשה ומחשבה נוספת על נכונות הכיוון והמעשיות של היוזמה.
 
היוזמה הצעירה נמצאת במתח בין שתי סכנות גדולות - צריך לחפש דרכים פרקטיות לכל יוזמה באופן פרטני :
         מצד אחד בגאווה ובטחון עצמי מופרז שאנו כביכול יודעים הכי טוב מה אחרים צריכים, ואם עדיין לא הבינו שזה מה שנחוץ להם אנו נסביר להם ונחנך אותם לזה.
         מצד השני בספקות בלתי פוסקים, חוסר ביטחון, ואיבוד כיוון מכל רמז או הערה שמגיעה מבחוץ.
 
חוסר מודעות לעיקרון צרכיהם של הלקוחות שלפי ניסיוני לא נלקח בחשבון בהרבה יוזמות מתחילות, מהווה סיבה לקשיים רבים ואפילו כישלונות.
 
השאלות הבאות יכולות לשרת את היוזמים בזיהוי צרכיהם של לקוחות היוזמה:
 
         האם אנחנו מקשיבים, מתבוננים, שאלים את לקוחותינו מה הם מצפים מאיתנו?
         מה אנשים באמת מבטאים בצרכים שלהם? איך אנו יודעים שהיוזמה הזאת רצויה?
         מה הצרכים, הצפיות שאנשים מבטאים אשר  יכולים שהשתלב ביוזמה או אפילו לשנות את הדגש?
         מה הן הזדמנויות ומה הן המגבלות שקיימות במצבים שאנו פוגשים?
         האם הלקוחות רוצים ויכולים לשלם מחיר לשירותים שאנו מספקים?
         מה השאלה שאנו מתמודדים איתה הרגע, ומה התגובה שלנו?
 
ברור שלעולם איננו יכולים להיות בטוחים במאה אחוז בצרכים שאנו פוגשים עד שלקוחותינו יקנו את המוצר או שירות, אבל הערכה צריכה להיעשות.
 
3.      תכנון כיוון
 
החל משלב מסוים של התפתחות היוזמה נדרש תכנון מפורט של הצעדים הפרקטיים. הנטייה של הרבה יוזמות צעירות לעיסוק בחלום ובפנטזיה מעבר למידה הנכונה יכולה להיות מסוכנת להתפתחות היוזמה. חשוב מאוד ואפילו הכרחי שיהיה חלום או חזון גדול ורחב ככל שיהיה כדי להביא לשינוי חברתי או עסקי, אבל החלום בדרך כלל מדבר על טווחי זמן רחוקים יותר.
מגיע רגע שצריך לעמת את החזון עם המציאות – צרכים, אפשרויות ומגבלות שקיימים כאן ועכשיו.
זאת נקודה רגישה בהתפתחות היוזמה והיא דורשת כוחות והתמודדויות אחרות – לעתים פחות נעימות מפיתוח הרעיון. לפעמים זה מביא לעימותים, כאבים ותהליך מייסר. לעתים התכנון לפרטים גורם להופעת דברים שלא נלקחו קודם בחשבון, וזה מביא לסדקים הראשונים בהרמוניה היפה של כוונות טובות.
זה הזמן להיות קונקרטי, זה הזמן להוציא לפועל את מה שנאסף עד כה.
היוזמים צריכים לפתח תמונה עתידית של פעילות היוזמה לטווח קצר: שנתיים – שלוש.
הכלי שיכול לעזור בפעילות הזאת הוא יצירה של זהות היוזמה והצגה שלה החוצה לסביבה. זה יכול להיות כתיבה של עמדת היוזמה, יצירת הweb site, כתיבת החומרים להצגת רעיון ומטרות הפעילות. עצם התהליך הכתיבה, ניסוח ודיוק בהגדרות מכריחות את היוזם להתמקד ולבסס את הדמיון בדברים קונקרטיים ומעשיים.
אחד הנושאים החשובים הוא לתת שם ליוזמה או למוצר. העבודה הזאת דורשת הרבה יצירתיות ודיוק, ויש לה השפעה מאוד חזקה על חיי היוזמה בעתיד.
 
נוסף לכך חשוב מאוד להקדיש תשומת לב לנושאים באים:
 
         תיאור אומנותי של הרעיון המרכזי או פעילות היוזמה
         תיאור קצר של היסטוריה, מניע והמטרות העיקריות
         תיאור ההישגים הרצויים בעוד שנתיים – שלוש והפעולות המתוכננות לתקופה הזאת
         תיאור של ייחודיות, גישה בסיסית, סגנון, התייחסות ללקוחות, עובדים, כספים וארגון
 
התהליך הזה איננו רק חשיפה כלפי חוץ של מה שהיוזמים רואים כמטרה מרכזית, סגנון ופעילות הארגון, אלא גם יכול לשמש כמוקד של דיון וגיבוש בתוך היוזמה. העבודה הזאת מאפשרת לכל הנוגעים בדבר לחלוק את התמונה החיה של העתיד.
 
4.      מחויבות
 
שלושת העקרונות שהוצגו עד כה – זיהוי המניע, מענה לצורך ותכנון כיוון מביאים את עקרונות היוזמה למודעות שלה. התהליך הזה חשוב ביותר כי הוא מאפשר לאנשים להתחבר לעקרונות הללו ממקום מודע, לחלק אחריות במקום ללכת בעיוורון בעקבות הבוס, המנהיג או המנהל. אבל ניתן להתחיל ולפעול בחוכמה ובצורה מלאה רק במקרה שהחזון והכיוון מתבהרים ומפורטים בהדרגה . לעיתים זה דורש לחזור פעמים נוספות לשלושת העקרונות הראשונים בשלבים מאוחרים יותר כדי לתחזק את ה"אש" שמאחדת את היוזמה.
מצד שני מסוכן להישאר בשלבים של "דיבורים" ו"רצון להביא הכול למודעות" ולחכות עד שכולם יתמכו ביוזמה.
צריך להתחיל תנועה. חלק גדול מהדברים מתרחשים תוך כדי תנועה, ושינוים משמעותיים יקרו ביוזמה בתחילת החיים שלה: אנשים יעשו צעדים, יסכנו את מקומות העבודה והכנסותיהם, ביטחונן של המשפחות - בלי וודאות של הצלחה מובטחת. זה השלב שחלק מאנשים יעזבו, ואחרים יגיעו וייקחו מחויבות. גם אם זו יוזמה של אדם אחד – כאן יכולה  להיות נקודה קריטית שבה יש  לעצור ולבדוק שוב - האם אני יכול להתחייב, לקחת סיכונים ומה תהיה ההשפעה על הסביבה.
 
השאלות הבאות יכולות להיות משמעותיות בנקודה הזאת:
 
         מה הוא הסיכון שאנחנו רוצים ויכולים לקחת?
         האם יש לנו מספיק סבלנות, כוח התמדה, אומץ, ומחויבות להמשך הדרך?
         מי הם המובילים, מי הם התומכים, מי הם המתנדבים?
         מה הם ההשקעות הפרטיות שלי ושל אחרים או משאבים שלי או של אחרים שאנו מסכנים בשלב הזה?
 
בשלב הזה יכולות לעלות שאלות של גיוס עובדים או שותפים. איך אנחנו יכולים לזהות ולבחור אנשים יצטרפו לדרכינו?
השאלות האלו צריכות להישאל לגבי כל אדם המצטרף ליוזמה:
 
         האם הוא רוצה ומסוגל לעשות את העבודה?
         האם הוא רוצה ומסוגל לעבוד איתנו?
         האם הוא מחויב למטרות והתפתחות של היוזמה? האם הוא יכול לעמוד בתנאים מדיניות השכר?
 
 
 
5.      עבודה משותפת
 
כל יוזמה מטפחת רשת שלמה של מערכות יחסים. המעגל הראשון של מערכת היחסים – הוא של לקוחות, ספקים, בנקים, רשויות מקומיות ועוד. היוזמה מציבה מטרה לפתח יחסים סדירים עם קבוצות אלו. לא פחות חשוב הוא לבנות קשרים עם יוזמות דומות הפועלות באזור – זה מסייע ליצירת שיתוף מקצועי.
המעגל השני – קרוב יותר ליוזמה – הוא מעגל התומכים. חשיבות המעגל הזה גדולה מאוד –כמו חימום הגוף ששום אורגניזם לא יכול בלעדיו לאורך זמן. החוכמה, היושרה, הדאגה, והכבוד שלהם מתחזקים את הערנות והדריכות של היוזמים, ופותחים אפשרויות התפתחות חדשות. התומכים מביאים אוויר צח לנשימתה הבריאה של היוזמה.
המעגל הקרוב ביותר שדורש טיפוח – הוא מעגל עובדי היוזמה. איך אנחנו עובדים ביחד? איך מקבלים החלטות? איך מחלקים אחריות בעבודה? איך אנחנו מתמודדים עם משכורות, בעלות, וחלוקת רווחים? השאלות הללו עולות מתוך חיפוש יום יומי של צורות חברתיות חדשות. התמודדות הזאת מאתגרת, דורשת מאנשים הבנה חברתית חדשה, גישה של התעניינות וכבוד לאחר ושימוש במיומנויות חברתיות.
 
השאלות הבאות צריכות להישאל בספירת העבודה המשותפת:
 
         איך אנחנו מתייחסים ללקוחתנו, לספקים , יוזמות מקבילות, בנקים, מוסדות ממשלתיים? איזה סגנון וצורת יחסים אנחנו רוצים לפתח?
         איך אנחנו מתייחסים לתומכים שלנו, למתנדבים, למשקיעים, למועצת המנהלים? מה הצורה הלגלית המועדפת עלינו?
         איך אנחנו מתארגנים בינינו ובין עצמנו? מי מחליט מה, איך מגיעים להחלטות? מה היא גישתנו למשכורות?
         איך אנחנו רוצים לפתח את עצמנו?
 
6.      ניהול תהליכים וזמן
 
כשאתם יושבים בבית קפה או במסעדה ונהנים מהאווירה והאוכל נסו להתבונן על העובדים ומעורבותם בתהליכי עבודה: מלצרים, ואחראי משמרת, עובדי מטבח וניהול. המורכבות של תהליך העבודה שמתקיים שם ביום יום כדי שנקבל את האוכל בצורה רצויה היא עצומה. כל כך הרבה מרכיבים נדרשים כדי להכין מנה אחת, כמה אנשים מעורבים בהכנה שלה... אם באמת ננסה לדמיין את התהליך, נגלה המון פעילויות הקשורות אחת בשנייה - כל מה שאנחנו אוכלים במסעדה הוא תוצאה של תהליכי עבודה מורכבים.
אפשר לומר שתהליך עבודה הוא "הדם שזורם בעורקים של היוזמה". חומרי גלם, ידיים אנושיות, מכונות, יצירתיות, תקשורת – טרנספורמציות בלתי פוסקות, אלכימיה מופלאה – וכל זה ביחד עובד מביא לנסים פעם אחר פעם.
ביוזמה צעירה נראה אלתורים, תלות באדם או שנים שיש להם ניסיון והם אחראים על הכול, לחץ מתמיד של זמן, עבודה רבה מדי בצורה כרונית כדי לקשור את הקצוות. כתוצאה מזה אנחנו רואים הרבה פעילות וחיוניות, אבל מעט ריתמוסים. זה נראה כאילו היוזמה רצה ולא נושמת, מראה סימנים של היפרוונטילציה. זה גורם לסבל רב להרבה אנשים, תחושה של שום דבר לא נגמר אף פעם, לחץ קבוע.
חשוב מאוד לשים לב לקצב ומחזורים קבועים בתהליך כך שיוכלו להבטיח יעילות. תכנון של תהליך עבודה דורש תשומת לב, טיפול ודאגה, וצריך לעבור ביקורת והגדרה מחדש בצורה יזומה. כדאי לעצור מדי פעם ולבדוק מחדש את סדרי עדיפויות, חלוקת תפקידים, יעילות של תכנון תהליכים.
 
לטיפוח של העיקרון הזה צריכות להישאל השאלות הבאות:
 
         אילו תהליכים נחוצים כדי לבצע את העבודה ואיך אנחנו יכולים להתארגן בצורה יעילה ביותר?
         מהם סדרי עדיפויות?
         איך אנחנו מארגנים את העבודה? מתי נפגשים? מי מכין מה? מי מתאם את הפעילויות? מי אחראי על תכנון?
 
7.      מציאת כלים ומשאבים
 
שום יוזמה לא יכולה להתחיל בלי מקום (חדר, בית, בניין, סטודיו), רהיטים, כלים, חומרים ומכונות. גם אם אנו מחליטים לעבוד מהבית, צריך לחשוב על מקום מתאים, לסדר רהיטים, לרכוש כלים ואביזרים הנחוצים.
גם במקרים של התחלה צנועה מאוד (מקום קטן שכור או חדר בבית) אנחנו צריכים תקציב התחלתי – השקעה ראשונית. בהשקעה כזו צריך לזהות סדרי עדיפויות וזמנים שבהם כל פריט יהיה ממומן.
חוץ מההשקעה הראשונית כל יוזמה צריכה תכנית עסקית שתחשב את ההכנסות וההוצאות שלה בשנה ראשונה ואת גדילה הצפויה בשנים הבאות.
החישובים האלו צריך לעשות עם הרבה תשומת לב ובצורה ריאליסטית, אפשר להיעזר באדם   שיש לו כבר יוזמה דומה. עם המספרים הללו אנחנו יכולים לפנות לבנק או למשקיעים פוטנציאליים.
אפשר לומר שההיבט החומרי של היוזמה הוא גוף הפיזי של האורגניזם החי שלה, וככזה הוא דורש התייחסות וטיפול מתאים. הגוף הזה דורש לבוש מתאים והרבה יצירתיות וכישורים אמנותיים כדי ליצור מקום עבודה הולם. זה לא חייב להיות חדש ואפנתי, אבל אנחנו יכולים לעשות המון בעזרת בחירת צבעים, תמונות, פרחים, רהיטים מחודשים.
המקום הזה הוא המקום שאנחנו והעובדים האחרים נבלה שעות רבות, זה מקום שנפגוש לקוחות ואורחים. זה מקום שאנשים נושמים את האווירה שהכנו באהבה ודאגה, והנגיעה האמנותית שלנו בפרטים הקטנים נחווית כמו אוויר צח בעולם עמוס ומזוהם.
 
כשאנחנו מכינים את סביבה ומחפשים ממון, אנחנו שואלים את עצמנו את השאלות הבאות:
 
         איזה סוג של מקום, סביבה וכלים אנחנו צריכים?
         מה השקעה הראשונית הנדרשת?
         מהן ההכנסות וההצעות הצפויות בשנתיים הבאות?
         כמה כסף אנחנו צריכים כהלוואה, תרומה?
         מי הם האנשים והמוסדות שיכולים לעזור?
         אילו חומרים צריך להכין בשביל לקבל הלוואות או תרומות?
         מה איכות המקום והסביבה שאנחנו רוצים להכין לעובדים וללקוחות?
 
כל שבעת העקרונות הבסיסיים הללו נכונים לכל יוזמה בהקמה ובהמשך דרכה. חשוב להתייחס אליהם בצורה מודעת, חלקם מלווים את היוזמה לאורך כל הדרך, חלקם מקבלים את מקומם בתקופות מסוימות. שלושת העקרונות הראשונים מחוברים ביחד ויכולים להאיר ולהחדיר את האיכות שלהם לשלושת העקרונות האחרונים שהם יותר קונקרטיים וחומריים.
באמצע עומד העיקרון המרכזי שהוא קבוצה של אנשים מחויבים ליוזמה, שרוצים להיענות לאתגר, להיות יצירתיים, ולהקים יוזמה שבעזרתה הם יוכלו לתרום לחברה ולעתיד.
 
 
 לצפייה בפרופיל כותבת המאמר: אולגה בראל - מאמנת אישית.
 
*תודה לשרה דגן על עזרה בעריכהה

 


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page

רוצים לקבל מתנה?

ספרון-סודות שפת הגוף

 

דוא''ל*
שם*
==============================

 

שפת הגוף בחיינו

הרצאה חוויתית
והומוריסטית על שפת הגוף בחיינו.

 
לפרטים והרשמה:
לחצו כאן




 

 
חזור למעלה    |  שלח לחבר   |  מפת האתר 

אימון אישי  | אודות | מהו אימון אישי | חפש מאמן אישי | מאמן אישי | מאמן עסקי | מאמן משפחתימאמן זוגי | מאמן להפרעות קשב וריכוז |  צור קשר

  
מאמן פיננסי | מאמן לדיאטה | מאמן ארגוני | מאמנים רוחניים | מאמן למנהלים | מאמן לקריירה | מאמן לנוערמאמנים לשיווק ומכירות |

סופרויז'ן למאמנים  |  מרכזי אימון אישי | כתבות באימון אישי | קורסים וסדנאות באימון אישי  | ספרי אימון אישי | קואצ'ינג למאמנים

| מאמנים לפריצות דרך | מאמנים להעצמה נשית | מאמני אניגרם וnlp | מאמנים אישיים-פסיכולוגים

 
קלפי אימון אישי
  | אתרים מומלצים  | מוצרי אימון אישי | שותפים | מאמני הסוד | מאמנים אישיים-רפואה אלטרניטבית

מאמן אישי-המלצות  | מאמן אישי-אזור גאוגרפי מאמנים להכנה לפרישה | מאמנת אישית

 
מיהו מאמן אישי
|  מאמנים לגישור  | אימון אישי-בתי ספר | פורום אימון אישי

מטפלים
הצטרפות לאינדקס המאמנים האישיים  | רישום למגזין אימון אישי

פורטל אימון אישי  |  בית ספר לאימון אישי  |  הכשרת מאמנים

ספר אימון אישי  |  הכשרת מאמנים

 כתובת: ברגסון 5 ת"א   |   טלפון: 050-2250225 ,  077-5531550   |   פקס: 03-6999854   | דואר אלקטרוני:  info@bcoach.co.il


©2007   כל הזכויות שמורות לאינדקס המאמנים האישים בישראל®.

 www.bcoach.co.il


לייבסיטי - בניית אתרים