דף הבית >> מגזין-אימון אישי >> מגזין אימון אישי-2012 >> שאלות ותשובות
 
אינדקס המאמנים האישיים בישראל


שאלות ותשובות - אימון אישי
מאת: יואב אופק

לצפייה בכרטיס המאמן: יואב אופק-מאמן אישי

ילד עם קושי חברתי

 
השבוע בני בן ה  12אמר לי:" אני לא אלך יותר לביה"ס! מציקים לי שם! אם לא תעבירי אותי לכיתה אחרת ,לא אחזור לביה"ס אחרי חופשת החנוכה!" אמנם ידעתי שמצבו החברתי של בני אינו מזהיר, ושוחחתי על כך עם מורתו ועם היועצת ,ונעשים מאמצים לטפל בכך,אך המשפט האחרון שאמר לי גרם לי לתסכול עצום וחוסר אונים. חשוב לציין שההצקות אינן מתבטאות באלימות,אלא בקשיים חברתיים המלווים אותו הן במהלך שעות הלימודים והן אחה"צ.
 
טוב שאת מעורבת ומגיבה באופן אקטיבי בכל הקשור למצבו החברתי של בנך, כל מה שקשור לתחום החברתי בגילאים אלו חשוב עד מאוד ומשפיע על רוב תחומי החיים בהווה ובעתיד.
כמובן שההתייחסות שונה אם ההצקות הינן אלימות מילולית ופיסית ,אך להבנתי זהו לא העניין.
ילד שאומר שלא ילך יותר לביה"ס,סימן שהוא במצוקה ויש להתייחס למצוקה זו ולבדוק את סיבותיה.
יחד עם זאת ייתכן שאיומים מסוג "שוברים את הכלים ולא משחקים", נשמעים מבנך לעיתים קרובות גם לגבי תחומים אחרים?
כמובן שלהעביר את ילדך לכיתה אחרת בהסכמה של הצוות החינוכי זו אפשרות שיש לשקול,אך יש גם את הסיכוי ש "יסחוב" איתו את הבעיה הלא פתורה שעיקרה קושי להסתדר עם ילדים אחרים ושזו תצוץ שוב אם לא תטופל באופן יסודי הן ברמה האישית והן ברמה הכיתתית. אם יופיע הקושי הנידון שוב בכיתה החדשה,מצבו של ילדך יהיה חמור יותר, מפני שכבר לא יוכל להשתמש במנגנון ההגנה בו השתמש קודם ועשוי לעמוד מול שוקת שבורה ,מתוסכל ,חסר אונים ובעיקר עם דימוי עצמי וביטחון עצמי נמוך וחבול.
אי לכך יש לטפל בבעיה באופן יסודי, כדי להגדיל את הסיכוי להצלחה בכיתתו הנוכחית או החדשה.
יש לזכור, שמעבר של ילד לכיתה חדשה באמצע השנה אינו מומלץ ,כי נדרשות ממנו  התמודדות והשתלבות בכיתה מגובשת יחסית ,דבר שיכול לגרום לו לקשיים ואפיקי התמודדות המאתגרים כל ילד ובמיוחד ילד הסובל מקשיים חברתיים.
בשלב זה של השנה ,אני סבור שיש לעזור לילד להסתדר בכיתתו ולגייס גורמי עזרה לפתרון הבעיה ובראש כל אלו לגייס את הילד עצמו. נסי לשוחח עם בנך על מצבו החברתי ושאלי אותו ,מה גורם למצב החברתי הבעייתי בו הוא נמצא, ומה היה מציע לילד אחר שהיה נמצא במצבו. נסי לגרום לא להביט על המצב מבחוץ,מהצד ולנתח בדרכו שלו את המצב. כמו כן כדאי שיציע פתרונות אפשריים ככל העולה על דעתו. זכרי, התשובות המשמעותיות והנכונות ביותר נמצאות אצלו.
לאחר שיעלו רעיונות ופתרונות בשיחתך עם בנך ,שתפו את הגורמים המתאימים בצוות החינוכי והתחילו בטיפול מקיף בבעיה, הן ברמה האישית של שינוי התנהגותו של בנך והן במערך הכיתתי.
לקראת סוף השנה אני מאמין שיהיו לך כלים נוספים לקבל החלטה האם להשאיר או להעביר את בנך לכיתה אחרת .
לפי תפיסות פסיכולוגיות רבות,השייכות החברתית של הילד הינה חשובה ומהווה תנאי התפתחות בסיסי להמשך חייו. היכולת לקשור קשר חברתי תלויה בגורמים רבים ובצרכיו המשתנים של כל ילד .
חשוב שההורים יהיו ערניים לגבי מצבו החברתי של ילדם ,הן בגן או ביה"ס והן בפעילויות החברתיות לאחר שעות הלימודים.
האימון הקוגנטיבי התנהגותי הינו כלי עצמתי ומוכח,לשינוי ושיפור מיומנויות חברתיות אצל ילדים ובני נוער, ואני ממליץ בחום להיעזר בו במקרים בהם מזהים "תקיעות" חברתית אצל הילד .
 


הפרעת קשב וריכוז רצל מבוגרים

בשנים האחרונות התנהגותו של בעלי השתנתה ,הוא פוטר מעבודתו וזה גרם לו לתוקפנות,חוסר עקביות וחוסר ביטחון. עבורי זה מתחיל להיות בלתי נסבל!
לבקשתי הוא עשה לאחרונה אבחון להפרעות קשב וריכוז ואובחן עם הפרעת קשב (ADHD) אך אינו נוטל תרופות ומסרב לקחת ריטלין . הוא ואני מסכימים שיש לטפל בהפרעת הקשב שלו,אך מתלבטים כיצד. האם יש טיפול נוסף חוץ מהטיפול התרופתי?
מפנייתך נשמע שמערכת היחסים עם בעלך חשובה ויקרה לך וחשוב לך לתמוך ולעזור לו ועל ידי כך למערכת היחסים שלכם. יחד עם זה זכרי שלו,כמו לכל אדם הזכות לבחור כיצד לנהוג בתחומים הקשורים לבריאותו.
אכן,אצל מבוגרים הלוקים בהפרעת קשב ולא מטופלים,ישנן השלכות על חייהם ,אשר לעיתים מביאות לחיי השרדות ומלחמה בלתי פוסקת במגוון מערכות ותחומי התמודדות וכמו כן בחיי הזוגיות והמשפחה.
אם מתבוננים בנתוני התנהגות שלילית ושייכות חברתית בקרב אנשים נורמטיבים לאלו המאובחנים כבעלי הפרעות קשב וריכוז,אזי ניתן לראות הבדלים משמעותיים בסיגנון חייהם המתבטא בהרגלי בריאות,מערכות יחסים,השתלבות בעבודה, חיי משפחה ועוד . יחד עם זאת ,אפשר בהחלט להתגבר על סימפטומים של הפרעות קשב וריכוז ואף למנף זאת למימוש הפוטנציאל במגוון תחומי גלגל החיים.
ולשאלתך : האם יש טיפול נוסף או תחליפי לטיפול התרופתי?
ובכן, כשם שהגדרת הפרעות הקשב הינה רחבה ומסועפת,כך גם הטיפול בהפרעות הקשב הינו רחב ומסועף ודורש התיעצות עם רופא מומחה ואנשי מקצוע ,אך ניתן בהחלט לשלב בחלק מהמצבים, תהליך אימון קוגניטיבי התנהגותי שמנסיוני תורם רבות לשיפור איכות חייהם של ילדים ומבוגרים בעלי הפרעות קשב וריכוז.
המידע הרפואי שהצטבר עד כה מאפשר שימוש בטכניקת הטיפול בהפרעות קשב הממוקד באימון קוגניטיבי-התנהגותי ובפעילות גופנית נמרצת אשר מצליחים להפחית ואף להעלים את הסימפטומים של הפרעות הקשב אצל ילדים,מתבגרים ומבוגרים.
מהו אימון קוגניטיבי-התנהגותי להפרעות קשב וריכוז ?
חוקרי המוח גילו שהמוח גמיש בהרבה מכפי שידעו בעבר ואיזור מגורה במוח יכול לגדול על ידי אימון אשר גורם להתרחבות איזור מסויים במוח ויוצר מסלולים עצביים חדשים.
גילוי זה מעורר פליאה ופריצת דרך ביכולות האדם להשפיע על פעולות המוח עי אימון קוגניטיבי התנהגותי להפרעות קשב וריכוז שהינו טיפול חדשני יחסית ,המשלים את הטיפול התרופתי ובמקרים מסוימים מחליף אותו. מטרת התהליך האימוני הינו לשפר את איכות חייו של המטופל ולהכשיר אותו להיות המאמן של עצמו.
גם פעילות גופנית יכולה להשתלב ולשפר את ההתמודדות של ההפרעות קשב:
תוכניות אימון אירוביות משפרות סימפטומים של הפרעות קשב וריכוז ומקדמות התפתחות מוחית. פעילות גופנית הינה טיפול מעולה להתמודדות עם הפרעות קשב וריכוז הדומה לריטלין ולתרופות אחרות בהגדלת הנוירוטרנסמיטורים התורמים לשיפור היציבות הרגשית,ליכולת המיקוד,הערות והשקט הנפשי.
כמובן שישנם עוד מגוון של טיפולים לא תרופתיים בהם ניתן להיעזר.
שאת יכולה לשתף את בעלך במידע שביררת עבורו לגבי טיפול בהפרעת הקשב וברר איתו אם יהיה מעוניין שתלווי אותו בתהליך החיפוש וההתאמה של הטיפול המתאים לו. כיום תחום זה מוכר וניתן לקבל עליו מידע במגוון נתיבים .


ילדים בין מחלוקת הגירושין
 
אני גרוש מזה כ8 שנים ואב לשלוש בנות ,להן אני משתדל להיות אב מסור ונוכח.
לאחרונה ,עקב קשיים כלכליים ואי תשלום מלא המזונות,גרושתי נקטה בצעדים משפטיים נגדי ואני הגשתי תביעה להקטנת מזונות בבית משפט. מאז מערכת היחסים התדרדרה לתהום: גרושתי מרחיקה את בנותיי ממני,מסרבת לשוחח עימי על ענייני חינוך ,בריאות וכו הקשורים לבנותינו ומצב רוחן של בנותיי הפך מלנכולי ועצוב. האם זה חייב להיות כך?!!
 
אבא יקר ומסור שלום. כאב מסור לילדים ,כגרוש ואיש מקצוע העוסק בתחום זה של זוגות ומשפחות במעברי פרידה וגירושין,אני מבין לליבך ולעצב העוטף אותך בגין המצב החדש אליו נקלעה משפחתך.
אתה שואל האם זה חייב להיות כך? אני עונה: לא,זה לא חייב להיות כך ואפילו יש לעשות כל שאפשר  כדי לשמור על מערכת יחסים תקינה ,לפחות בפני ילדיכם ,למרות האתגר הכרוך בכך.
יחד עם זאת,ישנן החלטות בחיים שאנו חייבים לקחת מתוך שיקולי המציאות ולהבנתי ,ההחלטה שלקחת לפנות לבית המשפט להקטנת מזונות ילדיך הינה עקב מצוקה כלכלית בה אתה שרוי לאורך התקופה האחרונה וגרושתך הביעה כעס וביטאה זאת גם ישירות נגדך וגם באמצעות בנותיך.
ובכן,על התנהגותה של גרושתך כמובן שאין לך שליטה ,ובידך רק להביע צער על כל התנהגות שפוגעת במישרין או בעקיפין בבנותיך ,אך על התנהגותך כמובן שיש לך שליטה ועל ידי כך אף סיכוי להשפיע על גרושתך . ראשית, זכור שלכל מטבע יש שני צדדים ונסה להבין את מצוקתה של אם ילדיך,מדוע היא כועסת ותובעת? עד כמה היא ויתרה על זכויותיה החוקיות ו/או המוסריות לאורך הדרך? באילו נקודות רגישות שלה פגעת שהגיבה באופן כה קיצוני? אילו ויתורים משמעותיים אתה עשית כדי לשמור על "שלום בית" במערכת היחסים שלכם כהורים גרושים לשלושת בנותיכן המשותפות? מהיותך אב מסור ואכפתי,אני מאמין שעשית ויתורים למען היחסים,אך האם עשית את כל מה שיכולת?
זכור,הנך אחראי על המחלוקת כמו על פתרונה באופן שווה לגרושתך.
למען שיפור מערכת היחסים ביניכם ,אך בעיקר עבור בנותיכם,חשוב מאוד לעבור בדחיפות לדיאלוג. כפי שנאמר "שבו ודברו עד שיצא עשן!!" על נושא השיחה להיות ברור עוד בטרם הפגישה או ההתכתבות : "טובת הילדות ובריאותן הנפשית ".זוהי משימה לא קלה לנהל שיחה ממוקדת כזו בתקופה כה סוערת ביניכם,לכן רצוי מאוד לעשות זאת בשיתוף איש מקצוע שתפקידו העיקרי יהיה להזכיר לכם את מטרת השיחה וכל נושא שאינו נוגע ישירות לכך,ירשם בצד ויטופל בשלב הבא.
כמובן שאם שיחה זו תצלח,תוכלו לקבוע שיחה נוספת ,אך יש לזכור שמעל הכל עומדת טובת בנותיכן שמשלמות מחיר גדול מכפי שהנכן יודעים . ילדים הם כמו חיישנים ,הקולטים אנרגיות ואוירה עוינת בין הוריהם ,גם בין המילים ומתוך שפת הגוף. גם אם אנו לא נשתף וננסה להסתיר מילדינו, לא ניתן להסתיר מהם באמת.
לסיכום, עשה כל שביכולתך לגייס את גרושתך למען שיפור מערכת היחסים וזאת גם במחיר של ויתור על עקרונות ודימוי,כי הרי ככל שתקצור הצלחה באתגר הזה,כך תתעודד ותתחזק.
 
 

ילד שלי שובב

 
 
אני נשואה באושר כבר 4 שנים ואם לילד מקסים בן 3.
בשנה האחרונה מאז שבני החל להיות עצמאי ,הפך להיות גם שובב(שופך את השתייה,רץ ומשתולל בבית,מטפס על רהיטים וכו')  ואני מוצאת את עצמי כועסת עליו ונכנסת איתו לעימותים. בעלי ברוב המקרים, סבלני,אך לעיתים כשבננו עובר את הגבול הוא כועס ומעניש אותו להישאר בחדרו .
 הבכי שלו במקרים האלו קורע את ליבי!
 
הכעס הוא רגש שיש לו בהחלט מקום ביחסי הורים ילדים ,כביטוי וכתגובה למה מותר ומה אסור- תמרור. אולם כעס שמשפיל ,מבייש או מקטין את הילד ,עלול לגרום נזק גדול במיוחד כאשר הכעס מלווה בהצמדת תוויות כגון: טיפש,גולם,לא יוצלח ועוד כי אז הילד לומד להפנים את התדמית השלילית ולקבע את ההתנהגות המכעיסה.
נטייתנו הטבעית היא לכעוס, כאשר הילד "נכשל "(נופל,שופך,שובר וכו') ונדמה לנו שכך אנו מחנכים אותו שלא יחזור על המעשה ,אך זהו "בור" שאנו טומנים לעצמנו, ואינו משרת את המטרה החינוכית: הכעס שלנו והעלבון של ילדנו אינו עוזר לתהליך הלמידה ,אלא פוגע בו. הילד כועס על שפגענו בו ומרגיש את עצמו "לא שווה וחסר ערך" ובמרחב זה סיכוייו ללמוד עצמאות קטנים ולבטח מזיקים לדימוי העצמי שלו.
את מספרת שילדך שובב ועצמאי. את ובעלך הייתם רוצים שילדכם יהיה ילד נמנע ותלותי? ילד חסר סקרנות ,שיושב רוב זמנו מול מסך הטלביזיה, או מול משחק קבוע ומונוטוני?! כמובן שלא. כולנו היינו רוצים לעודד את ילדנו להיות סקרנים ,פעלתנים וספורטיביים ,כי הרי אלו הן תכונות מבורכות, שמובילות לעצמאות ולהתפתחות בריאה נפשית ושכלית ומעודדת יכולות חשובות להמשך חייו בעולם. כמובן שחלקנו מעדיפים שילדנו יעשה את כל תהליכי ההתפתחות האלו בלי לרוץ,לשבור,לטפס ולגעת בשום דבר... האם זה אפשרי?! כמובן שלא.
יחד עם זאת אני חש שלבעלך ולך יש קושי בהצבת גבולות וקיים בלבול בין מושגים כמו תוקפנות(עונשים,כעס,הרמת קול וכו') לבין אסרטיביות וסמכות למטרת חינוך. הצבת גבולות לילד פירושה העברת מסר ברור של מותר ואסור ועמידה עקבית מאחוריו,ע"מ ללמד את הילד להתאפק ,לוותר ,לדחות סיפוק ולהתחשב בחברה סביבו.ילדים בעלי מזג שונה,גיל ומערך משפחתי שונה ,זקוקים לדרכים שונות בהצבת גבולות, וחשוב להתאים את הדרך החינוכית לנתוניו של כל ילד.
כתבת שאת ובעלך ביחסים טובים וזה נפלא ומאפשר תקשורת בונה ומשתפת לגבי חינוך של ילדכם .אני מציע שבשלב ראשון תאמי עם בעלך מה הם הגבולות עליהם אתם לא מוכנים לוותר, ועל מה אתם מוכנים להתגמש ושתפו את ילדכם. למשל:
אסור לטפס על המעקה במרפסת!
אסור לרוץ בבית !
אפשר לשחק  בכדור בסלון(זה הזמן להתאים את הבית לצרכיו של ילד בן 3)
מותר לאכול בידיים(חיזוק חוש המישוש והתפיסה שמותר גם להתלכלך)
על כל אסור חשוב שיהיה מותר משמעותי.
גיל 3 זהו גיל בו בהחלט כבר ניתן לשוחח עם הילד ולהסביר לו על כללים בבית(כמו בגן ,בבתים אחרים וכו') ולנהל איתו שיחה על דברים שחשובים לו.ניתן אף לצייר את ההסכם ולתלות במקום מרכזי בבית.
ילדנו נולדו סקרנים ופעלתנים וזה נפלא. כמובן שזה לא תמיד קל ונדרשות מאיתנו כמויות נכבדות של סבלנות,אך מה לעשות-אנחנו בחרנו להביא ילדים לעולם וזהו חלק בלתי נפרד מהדרך.
לגבי נושא הענישה,זהו נושא נרחב ומורכב. עקרונית אני לא מעודד ענישה,בוודאי לא כזו שאינה קשורה קשר ישיר לנסיבות,ויפורט על כך בהמשך.
 
 

נידה במידה

 
אני ואשתי נשואים מזה 8 שנים ויש לנו 2 ילדים.
סגנון חיינו הוא מסורתי מתון, ואשתי שומרת נידה-מצווה חשובה ומוערכת על ידי-רק שב-4 שנים האחרונות היא החמירה עם המצווה וזה "קצת מוגזם" : כ 20 ימי נידה! ,מה שמתיר לנו בקושי שבוע לקיים יחסי מין, וגם אז תמיד צצים כאבי ראש,עייפות ,עיכוב בהליכה למקווה וכו'.
בשיחות חטופות איתה רמזתי לה על הנושא,אך היא טוענת שזו משמעות הנידה הן בהלכה והן כטוהר מערכת היחסים.
אני מרגיש קצת בעונש.
 
איש יקר, מוקיר אותך על הסבלנות והאיפוק המיני ,שהפגנת בשנים האחרונות ביחסי מין  עם אשתך.
מהתרשמותי הסובייקטיבית,יש לי בשורה שאולי אתה כבר יודע ומתעלם ממנה: לאשתך לא נעים לשכב אתך! עדיין לא ברורה הסיבה לכך,אך אין לכך שום קשר לנידה ולמקווה. לפי ההלכה זמן הנידה הינו שבועיים ויש אף נשים שמקצרות במעט.
בתרבות שלנו ,זוגות רבים אינם משוחחים באופן גלוי על מין, וחוסר הנאה של אחד מבני הזוג מיחסי המין ,לעיתים קרובות אינו עולה לשיחה. הנושא מודחק ומוסתר כאילו זהו טאבו,עליו אסור לשוחח.
נשים חילוניות קוראות להימנעות מיחסי מין :" כאבי ראש/כאבי גב/עייפות " ונשים דתיות קוראות לזה "נידה/ חוסר זמן לגשת למקווה/ניקיון מוחלט " וכו'.  אישה שחושקת במין עם בעלה,"טסה" למקווה ברגע שהדבר מותר לה לפי ההלכה,כך שנשים את הנידה ואת המקווה בצד ונחשוב מה כדאי לעשות עם העובדה שאתה נהנה מיחסי מין עם אשתך והיא לא.
אתה יכול להתעלם מהעובדה שציינתי, ולהסתפק ביחסי מין מספר ימים בחודש כמו שהיה עד כה,אך מפנייתך אני מבין שזה מטריד אותך וייתכן שאף גורם לאי נוחות במערכת היחסים הזוגית שלכם ברבדים נוספים,האם כך?
כדי להסיר את טיעון הנידה ,אתה יכול ללכת עם אשתך לרבנית, שתסביר לה את כללי הנידה וכך תסירו את הטיעון ותוכלו לפתוח בשיחה על הסיבות האמיתיות  לכך. ייתכן שזוהי תופעה פיסיולוגית של ירידה ברמת הדחף המיני שמקורה בתסמיני גיל  וסטרס: הגוף מתגייס לצרכי הישרדות ומשתמש באסטרוגן ובטסטוסטרון ומדכא את הגירוי המיני. לתסמינים הללו יש פתרונות אותן ניתן לברר אצל רופא או יועץ מיני.
אולי זה יוביל לפתרון ושגרת יחסי מין טובה יותר,אך יש לוודא שהשינוי  לא יהיה מתוך לחץ או צורך של אשתך לרצות אותך ולאורך זמן זה אינו מתכון מומלץ למערכת יחסים  זוגית.
לכן הפתרון הסביר ביותר לדעתי הוא לפתוח את הנושא בזהירות ומתינות ,אך בעקביות וזאת כי יחסי מין אינם רק אקט פיזיולוגי בין בני זוג אלא ,אקט המאפשר אינטימיות זוגית המשקפת עוד רבדים עמוקים יותר במערכת היחסים כחברות טובה, אמפתיה, אכפתיות ותמיכה הדדית. 
שיחה על האינטימיות הזוגית כדאי שתתוכנן מראש במקום נעים המאפשר זאת ותהיה רגועה ומכבדת. זאת תהיה הזדמנות לומר לאשתך עד כמה אתה רוצה וחושק בה ,ולשאול אותה מה יכול לדעתה לגרום לקרבה גדולה יותר ביניכם.
אם זוהי משימה מורכבת עבורך,אתה כמובן יכול לפנות למאמן זוגי בתחום של מערכות יחסים שיעזור ויתמוך בתהליך רגיש זה.
. היכולת לתקשר עם בן/בת הזוג ולבטא תחושות של חולשה, פחד, אי-שקט או חוסר חשק יכולה לתרום ולחזק את הקשר בין בני הזוג ואף לצמצם תחושות אלה.
 

 

Go Back  Print  Send Page

רוצים לקבל מתנה?

ספרון-סודות שפת הגוף

 

דוא''ל*
שם*
==============================

 

שפת הגוף בחיינו

הרצאה חוויתית
והומוריסטית על שפת הגוף בחיינו.

 
לפרטים והרשמה:
לחצו כאן




 

 
חזור למעלה    |  שלח לחבר   |  מפת האתר 

אימון אישי  | אודות | מהו אימון אישי | חפש מאמן אישי | מאמן אישי | מאמן עסקי | מאמן משפחתימאמן זוגי | מאמן להפרעות קשב וריכוז |  צור קשר

  
מאמן פיננסי | מאמן לדיאטה | מאמן ארגוני | מאמנים רוחניים | מאמן למנהלים | מאמן לקריירה | מאמן לנוערמאמנים לשיווק ומכירות |

סופרויז'ן למאמנים  |  מרכזי אימון אישי | כתבות באימון אישי | קורסים וסדנאות באימון אישי  | ספרי אימון אישי | קואצ'ינג למאמנים

| מאמנים לפריצות דרך | מאמנים להעצמה נשית | מאמני אניגרם וnlp | מאמנים אישיים-פסיכולוגים

 
קלפי אימון אישי
  | אתרים מומלצים  | מוצרי אימון אישי | שותפים | מאמני הסוד | מאמנים אישיים-רפואה אלטרניטבית

מאמן אישי-המלצות  | מאמן אישי-אזור גאוגרפי מאמנים להכנה לפרישה | מאמנת אישית

 
מיהו מאמן אישי
|  מאמנים לגישור  | אימון אישי-בתי ספר | פורום אימון אישי

מטפלים
הצטרפות לאינדקס המאמנים האישיים  | רישום למגזין אימון אישי

פורטל אימון אישי  |  בית ספר לאימון אישי  |  הכשרת מאמנים

ספר אימון אישי  |  הכשרת מאמנים

 כתובת: ברגסון 5 ת"א   |   טלפון: 050-2250225 ,  077-5531550   |   פקס: 03-6999854   | דואר אלקטרוני:  info@bcoach.co.il


©2007   כל הזכויות שמורות לאינדקס המאמנים האישים בישראל®.

 www.bcoach.co.il


לייבסיטי - בניית אתרים