אינדקס המאמנים האישיים בישראל
המוסך המשפחתי
גם עסק משפחתי עשוי להזדקק לאימון אישי ועסקי. בכתבה זו אין מדובר בחברת ענק ששייכת לשני אחים, או לאב ובן, והשולחת זרועותיה לכול עבר, מאלה המוכרים לנו בארץ. מדובר בעסק שוטף, בתחום מוגדר, מוסך למשל כמקרה אופייני, השייך ומנוהל בידי אחד או יותר מבני משפחה אחת.
עבודה בעסק משפחתי אמורה להיעשות בסביבה אידיאלית לצמיחה ולשגשוג .חברות משפחתיות רבות הגיעו לראש הפירמידה העסקית בעולם, והן מובילות את השוק בתחומן. משפחה חזקה ומלוכדת יוצרת פוטנציאל רבועוצמה רבה לעסק. עסק משפחתי במיטבו נהנה מתחושה של זהות משותפת, מטרה משותפת ואקלים עסקי ומשפחתי חיובי.
משפחה זה ערך.
אצל רבים מאתנו רווחת האמונה, שהיא גם ערך, כי ' משפחה היא אהבה' , ' משפחה מעל הכול', ולכן קרוב משפחה העובד בעסק נראה, לכאורה, כהבטחה לנאמנות ולביטחון וגם כערובה לדורות הבאים.
המשפחה דוגלת איפוא בערכים ייחודיים הבאים לביטוי בעסק המשפחתי
- נאמנות , מסירות, אחדות, הגנה הדדית
- מחויבות מתמדת לעסק
- גמישות וכבוד לצרכים הפרטיים
- יציבות ותמיכה
- הדדיות ודיסקרטיות
העסק נהנה גם מתקשורת האופיינית למשפחה, מההיסטוריה המשותפת וממערכות היחסים האופייניות לבני המשפחה.
משפחה מרובת דילמות
אם כך הדבר, מדוע עסקים שבורכו ביתרונות בולטים אלה דווקא הם מרובי קונפליקטים ודילמות? מה מקור האמונה הרווחת כי ' לא עושים עסקים עם המשפחה'?
במקרים רבים הסימן המובהק הראשון והמשמעותי ביותר לקונפליקט הוא אי היכולת לפתח דיאלוג כן ואמיתי על הבעיות המציקות לבני המשפחה בעסק.
לעיתים רבות בני המשפחה שבעסק מתקשים להביע רגשות. בנושאים רבים אין מדברים בפתיחות מחשש לפגוע, או לאבד קשר, בעקבות מסרים קשים. הביקורת המושמעת נתפשת כהאשמה במקום כמשוב חיובי לצמיחה ולהתפתחות.
למה לא מדברים?
הדברים ה'לא מדוברים' מלווים את השותפים מעבר לשעות העבודה ומתבטאים במתח סביב השולחן המשפחתי .'הבטן המלאה' אינה מאפשרת דיאלוג אמיתי כבעבר, מה שמביא לתקשורת משובשת ולחוסר הסכמה.
בעיה נוספת קשורה לשוני בהגדרת התפקידים במערכת היחסים: אני בעל או בוס, אבא או בוס, חבר או מנהל , זה עסק? זה משפחה?
שיקולים רגשיים ושיקולי נאמנויות והתחשבנויות על בסיס מערכת היחסים האישית, מתערבבים בשיקולים העסקיים ויוצרים פתרונות שאינם מקדמים את העסק.
לדוגמה, אשת הבוס מגיעה לעבודה בשעות שונות מכולם. דבר זה פוגע בעבודה ואינו ניתן לשינוי מחשש לסכסוך. דוגמא אחרת האח מצרף לעסק את אשתו, שלא הוכשרה לתפקיד פורמאלית ומעשית. בגלל אי הנעימות שחשים האחרים, מאייש את התפקיד האדם הלא נכון.
שאלות רבות
לעיתים אנשים 'נופלים' לתפקיד מכורח המציאות ( "הבן דוד לא הסתדר בשוק העבודה ו'צריך' לעזור לו), מה שמקשה על תפקוד בתנאי שוק רגילים..
לעיתים יש תחושה שאחד תורם יותר ומגיע לו יותר, אך חלוקת הרווחים אינה נמדדת בביצועים.
מתח שנוצר בין האישה לבין אחד מבני המשפחה משפיע מייד על הבעל , שנחלץ להגנת אשתו, מה שיוצר מערכת סבוכה של רגשות ואינטרסים.
שאלות רבות עולות בעסק משפחתי: האם לצרף את הנשים? מה גורלם של הילדים? מה חלוקת התפקידים הברורה? מי מקבל את תפקיד הניהול? האם השכר שוויוני?
ההפרדה והמעבר בין העסק לבין החיים הפרטיים הם אומנות שיש ללמוד ולתרגל.
בעיה משמעותית אחרת נוצרת ברצף ובהעברה הבין דורית. לעיתים אנו פוגשים עסק משפחתי שהתחיל מאדם אחד, האב שהקים את העסק, והיום הוא אדם מבוגר, חסר השכלה פורמאלית, שלא היה חשוף לחידושים הטכנולוגיים ולאורח החשיבה המודרנית ועם זאת, הוא היה תמיד מקור המידע והמחליט הבלעדי. הוא פעל והתקדם עפ"י האינטואיציה.
פער הדורות
והנה קם הדור החדש, שגדל על ברכי החדשנות והידע של ימינו. בינו לבין האב המייסד נפער פער דורות ניכר. המתח בין חדשנות לבין שמרנות, בין הנוקשות וההתנגדות לשינויים לבין הפתיחות והיוזמה, כרוכים במחיר כבד לעסק.
שינויים במוצרים, באסטרטגיות, בהחלפת עובדים ותיקים , בשיטות ניהול המתבקשות בעולם הדינאמי, עומדים בסתירה לתפישתו של הדור המייסד , דבר היוצר קושי רב בניהול העסק.
ההכשרה של הדור הבא, העברת התפקידים, העברת הסמכויות, הן משימה עדינה ומורכבת. אילו פתרונות אפשריים? איך אפשר לשרוד ולהתגבר על הקשיים על מנת ליהנות מהיתרונות? איך ניתן לפעול לשם יצירת מציאות של שילוב דורות ומיצוי יתרונותיו?
משהו חייב להשתנות
ראשית יש להאמין, כי 'משהו חייב להשתנות'.
בני המשפחה חייבים לראות את עצמם כמקור השינוי, שאם לא כן עליהם יהיה לחפש גורם אחר אשר יבצע את השינויים עבורם, ואז תמיד יוכלו להאשים מישהו אחר כאשר השינוי לא יצלח.. עליהם להיות המקור לשינוי, אם רצונם כי השינוי יחזיק מעמד.ללא אמונה כי שינוי הוא אפשרי עבורם, אין להם סיכוי להתמיד במימוש רצונותיהם ושאיפותיהם..
מכאן, שניתן להציע מספר פתרונות משמעותיים ביותר ליצירת עתיד מיטבי בעסק המשפחתי:
תנאי ראשון ליצירת אקלים חיובי הוא שיפור דפוסי התקשורת הבינאישית. יש לפתח תקשורת טובה ופתוחה , לדבר על הדברים בכנות מתוך רצון משותף להצליח. יש לגלות אמפטיה ע"י הקשבה הדדית, לתת הזדמנות לביטוי עצמי, לשיתוף ולפתיחות רגשית, יש לקיים פגישות ודיונים מסודרים תוך מתן כבוד לדיאלוג מכבד. כל אלה הם התנאי והבסיס המשמעותי ביותר להתנהלות תקינה. .
.
2. צריך לטפח אמונות המהוות מקור לכוח ולתמיכה, לחזק את מערכת הערכים
המשותפת כמו שותפות ,נתינה, אהבה. ערכים של אמון הדדי ותחושת ביטחון מסייעים
להעצים יכולות אל מול הדרישות והצרכים החדשים.
3. יש ליצור מסגרת רציפה ומאורגנת ע"י תוכנית מסודרת לפעולה. יש ליצור חזון עסקי, לגבש מטרות ותוכנית פעולה להשגתן, בה כולם לוקחים חלק ומשלבים כוחות על מנת להצליח. הצבת היעדים צריכה להיות ברורה וכוללת מדידים להשגה. חלוקת התפקידים חייבת להיות נכונה ומותאמת למצב.
4. יש לטפח כבוד הדדי, שפירושו לכבד הבדלים בתגובות ,ברצונות ובשאיפות של כל אחד
מבני המשפחה.. צריך לכבד את השונות של כל אחד ולייצר אווירה של סובלנות.
5. יש .להעצים זה את זה, לעודד, לחזק יכולות, לעזור להתמודד עם שינויים ומשברים
ולהניע לביצועים משופרים.
מה יעשה המאמן?
בסוגיות אלו ניתן לפנות לאימון עסקי/ משפחתי , המסייע לשפר את היכולות של המשפחה ולהזניק אותה לעבר הצלחות.
המאמן עשוי לעזור למשפחה, או ליחיד בה, לבחור את המטרה שחשובה לו ולקדם אותו למימוש המטרה., תפקיד המאמן הוא לאתגר את המתאמן לפעולה, לעודד אותו ולתמוך בו בעת התהליך. הניסיון מוכיח, כי שיתוף פעולה עם אדם נוסף מגביר את המחויבות של המתאמן להשגת המטרה, מגביר את יכולותיו ומאיץ את התקדמותו.
האימון נעשה באופן הדרגתי, צעד אחר צעד, מהמצוי לרצוי, והוא מעניק מבנה תומך.