דף הבית >> מגזין-אימון אישי >> מגזין אימון אישי-2010 >> למה זה לא מצליח
 
קואצ'ר



למה זה לא מצליח לנו



השאלה שבראש המאמר יכולה להישאל על מגוון רחב של נושאים והיא תמיד מלווה בתחושת תסכול , כעס ופספוס. יש המרימות/ים ידיים לנוכח מצב מתסכל זה ויש אחרות/ים שמחליטים להתמודד עם השאלה על מנת למצוא תשובה.
המאמר הנוכחי יעסוק בתחום מעמד האישה, מנקודת ראות של יועצת למעמד האישה, כתפקידה של כותבת המאמר
אם משהו לא מצליח צריך לעשות שינוי ועל זה אנסה לשתף אתכן/ם במאמר זה שהוא פרי עבודת הדוקטוראט שלי.

השינוי בו אנו מדברות הוא השינוי המיגדרי, אשר ככל שינוי אינו חד ממדי וכולל את הפן האישי והפן המערכתי- חברתי (Rao& Kelleher 2005 )
השינוי פועל במספר מוקדים המקיימים קשר ביניהם למרות פעולתם העצמאית והנפרדת של כל מוקד.
המוקד האישי (שינוי אישי) ומקבילו המערכתי- חברתי (שינוי שיטתי) והמוקד הפורמאלי ומקבילו הלא פורמאלי.
על פי סכימת השינוי המוצגת כאן, התנועה היא מעגלית ודו- כוונית.


הנגזרות הפורמאליות הן בין היתר הנגזרת הממשלתית הפועלת לחקיקת חוקים. מדינת ישראל אכן חוקקה חוקים מן המתקדמים בעולם בתחום מעמד האישה אולם חולשתה מתבטאת בהעדר אכיפה ויישום נאות של החוקים.
הנגזרת הפורמאלית השנייה היא הנגזרת המוניציפאלית אשר תפקידה בין היתר להנגיש שירותים וזכויות וביצוע החוקים הרלוונטיים . הרשויות המקומיות אינן פועלות מתוך אג'נדה מיגדרית ועל כן השירותים והנגשתם אינה מתבצעת תחת מדיניות מוצהרת ושיטתית עם הבט מיגדרי.
הנגזרות הלא פורמאליות הן התחומים היותר קשים לנגיעה והתחום הנרחב בו הם נוגעים יוצרים קשיים אובייקטיבים לרוב. בנגזרת האישית נעשית התערבות מערכתית באמצעות קורסי ההעצמה ומנהיגות, אותם מובילות היועצות למעמד האישה ברשויות המקומיות. הקורסים הללו אינם ממוקדים דיים והאקראיות שלטת במטרותיהם, אופן ביצועם, הערכתם וליוויים .
הנגזרת השנייה בתחום זה הנגזרת האישית ? תרבותית, היא הקשה מכולן. מדינת ישראל כמדינה בעלת תרבות מסורתית ודתית, אינה מאפשרת פריצת דרך בשינוי קודים ונורמות סוציאליזטוריים, מתקשה להשלים עם ערכים ליבראליים בעיקר אלו הנוגעים לקבוצות שוליים ובתוכם גם הנשים.
כיון שהנגזרת התרבותית היא בעלת השפעה קיומית ומבנה את הזהות האישית והקולקטיבית היא מהווה בלם ומחסום רציני לשאר נגזרות השינוי, תוך הארכת הזמן ומימושו.

מאמר זה מתייחס בעיקר לעבודה מן ההיבט המערכתי (המוניציפאלי) כמחולל שינוי.לשינוי המערכתי נחוצים משאבים, ידע ויכולות אך אין זה מספיק דיו לחולל שינוי מהותי . (Wilber 1999 )
בעיה נוספת עולה בהקשר לאי הבהירות לגבי גישת ה"מיקוד המיגדרי" , שעליה נדרשות המערכות(המוניציפאליות) , לתת את הדעת,כחלק מהשינוי ,לצד קיומן של פעילויות השמות דגש על העצמת נשים (כגון קורסים). ( Hannan 2003; Subrahmanin 2004 ) אימוץ הגישה הדואלית של "מיקוד מיגדרי" עם המשך העצמת הנשים בו זמנית יאפשרו את השינוי המהותי, כיון ששני הנושאים שייכים לשתי נגזרות שינוי שונות, אך נמצאות באותו מישור ? המישור האישי.

ניתוח ממצאים מהשטח של תוכניות ופרוייקטים (Rao & Kelleher 2005 ) מלמד על קושי במעבר מלמידה והגברת המודעות האישית והחברתית (בעקבות קורסי ההעצמה) לכדי יישום הן ברמה האישית (במעגלי החיים של המשתתפות), ועל אחת כמה וכמה ברמה המערכתית (כמתבקש מהקורסים באמצעות פרוייקטים ).

העדר נתונים על התוכניות המתבצעות או איסופם השיטתי, העדר הערכה שיטתית של התוכניות ותוצאות ההתערבות ברמות השונות, אינם מאפשרים מעקב אחר התרומה היחסית שיש לתוכניות ופרוייקטים אלה על המטרות השונות. סיבה אפשרית אחת ,להעדר מנגנונים אלה נעוצה בעובדה שדרישת מדידה והערכה אינה מתיישבת עם תחום שינוי במישור החברתי והאישי, הקשים לכימות או למתן ערכים מדידים. למרות קושי זה דווקא המדידה וההערכה מהווים את אחד הכלים המשמעותיים להובלת שינוי מהותי, שינוי חברתי לסוגיו. (Rao & Kelleher 2005 )

כיון שתחום עבודתי הוא בזירה המוניציפאלית, בתפקידי כיועצת אני אמונה על זירת השינוי האישי על שני היבטיו זה הפורמאלי (מערכתי) וזה הלא פורמאלי (הבאה למודעות- קורסי העצמה).
תהליך ההעצמה אותו אנו מפעילות הנו תהליך ארוך ועל כן איטי ובא לידי ביטוי תחילה בשינויים קטנים ובעיקר אישיים.
במאמר זה נתמקד בשינוי המערכתי שמשמעו שינוי "כללי המשחק" או חלוקה חדשה של המשאבים והתפקידים דהיינו חלוקת מוקדי הכוח באופן אחר .מבנים ארגוניים נוטים לחזק את כוחה של קבוצת בעלי תפקידים מצומצמת, אשר לרוב אינם מעונינים לוותר על פריבילגיות הכוח.
ללא שינויים מערכתיים אשר יפגשו בשינויים האישיים , השינוי המהותי לא יתרחש. יתרה מכך השינוי האישי ייעצר או יחסם לחלוטין בהעדר שינויים מערכתיים. שינוים אלה אינם פשוטים ונתקלים במחסומים רבים במישור האידיאולוגי, המקצועי, החברתי, הכלכלי והפוליטי.

אחד ממוקדי השינוי המערכתיים הנו הזירה המוניציפאלית המהווה תשתית אידיאלית כיון ש:

1. סביבת המגורים משפיעה על איכות חיי הפרט וכל פעולה לשיפור חיי היום, יום, יעילותה הרבה תושג ברמת השלטון המקומי המוניציפאלי. העיר שייכת לתושביה נשים וגברים כאחד.
2. נשים וגברים מושפעים וחווים באופן שונה את הפעילות המוניציפאלית כי הסוציאליזאציה והנורמות החברתיות העניקו לנשים תפקידים שונים ותחומי אחריות אחרים מאלה של הגברים.

המציאות מלמדת כי נשים אינן מעורבות מספיק בפעילות הפוליטית המוניציפאלית או הארצית, למרות העובדה שהן מושפעות ממנה בכל תחומי החיים.
ע"י הבטחת שיתופן בחיים העירוניים/קהילתיים של נשים וע"י היענות לצורכיהן הייחודיים, יכול השלטון המקומי להיות גורם מוביל בהשגת השוויון בין המינים
וזה האתגר הניצב בפנינו.
"שוויון מיגדרי" הוכר כעקרון בסיסי בחברה " קידום נשים והשגת שוויון בין נשים לגברים הם נושאים בתחום "זכויות אדם" ותנאי לצדק חברתי. אין לראותם כבעיה נפרדת של נשים בלבד..."
על כן הגיע הזמן להנחיל אותו בחיי היום, יום באמצעות הענות מתאימה לצרכים השונים של נשים וגברים בכל ארגון עירוני.
מבט על השתלשלות הנושא בעולם מלמד כי כבר בשנת 1994 התכנס פורום ה ? OECD אשר דן בחיי הנשים בעיר שנתיים אחר כך ,בשנת 1996 התכנסה באיסטנבול ועידת (Habitat 11 ) ,בה נקבע כי יש לשאוף ל "...השגת שוויון בין גברים לנשים בהנהלות והנהגות המוסדות המוניציפאליים הקהילתיים", כמו כן נחתמה אמנה החתומה ע"י למעלה מ- 500 ראשי רשויות שקראה ל "...אפשר בכל דרך את הנגישות המלאה וההזדמנויות להשתתפותן של נשים בפורומים של קבלת החלטות בזירה המוניציפאלית באמצעות הבטחת החלוקה השוויונית של סמכויות וכוח."
ארגון הגג של הרשויות המקומיות IULA , הכריז ב- 1998 על התמיכה בשוויון המיגדרי ברשויות המקומיות :
Worldwide Declaration on Women in Local Government
ובשנת 2001 בועידת איסטנבול + 5, שהתקיימה בניו יורק, כבר הוצגו תוכניות ופעילויות שנעשו ברחבי העולם בעקבות ההחלטות הנ"ל.

יש להתחבר לרוחות השינוי הכלל עולמיים הנ"ל ולשנות את הגישה תוך הפעלת מהלך לשיתוף של נשים בחיי העיר בה הנשים הן רוב מספרי ? 51% ובעירייה כמעסיק גדול ועיקרי בו מרבית העובדים הן - עובדות.

מהלך השינוי צריך להתבסס על הנחות היסוד הבאות :
1. שוויון אין פירושו דמיון- נשים אינן הופכות גברים ולהפך.
2. כל פעולה, מדיניות, פרויקט או מגמה, משפיעים על נשים וגברים באופן שונה.
3. שיתופי פעולה בונים נחוצים בין נשים לגברים.
4. נשים צריכות לקחת חלק באופן שווה כסוכנות שינוי בכל המישורים ? הפוליטי, החברתי, הכלכלי. אולם הן נתקלות בקשיים המונעים או עוצרים את הנשים מלהשתתף בחיים הפוליטיים העירוניים:
א. הצורך באיזון בין עולם העבודה לחיי המשפחה, במיוחד לנשים עם ילדים קטנים, עובדה המותירה בידיהן פחות זמן פנוי מאשר לגברים לעסוק בחיים פוליטיים. העדרן מהזירות בהן נופלות ההחלטות יוצרת מצב בו קולן לא נשמע וההחלטות המתקבלות מוטות אינטרסים זרים לצורכיהן הבסיסיים.
ב. מבנה ארגוני המנציח את חלוקת התפקידים המגדרים הסטריאוטיפים. (נשים כאחראיות על תחומי החינוך , הרווחה, הבריאות וכו').
ג. שיטת בחירות החוסמת כניסת נשים והעדר צעדי מניעה כגון חובת שריון. (הצבת נשים במקומות לא ריאלים במפלגה, אי מתן תפקידים הקשורים לבחירות ? מונע חשיפה, חוסר חיפוש נשים לרשימות המפלגה וכו').
ד. העדר תקציבים ומקורות כספיים לנשים המעוניינות להתמודד.
5. מדדים מיוחדים צריכים להיות מתוכננים כדי לבער אי שוויון מגדרי , "ניתוח מבוסס מגדר" Gender Based Analysis ? GBA .
6. העצמת נשים היא המפתח להצלחת התהליך.

פן חשוב נוסף שיש להגדיר הוא תחום הציפיות בבואנו לדון בשינוי חברתי מהותי, (השינוי המיגדרי),הגדרתן תהווה בסיס להגדרת מטרות ריאליות של תהליכים ופרויקטים בהקשר זה.

הציפיות צריכות להתבסס על:
1. העובדה ששינוי מהותי הנו תהליך ולכן יש לו שלבים.
2. שינוי מהותי הוא תצריף מורכב של גורמים ומערכות הזקוקים לשרשרת של שינויים פנימיים ? שינויים טרנספורמטורים (טרנספורמציה היא תהליך אישי ופוליטי כאחד).
3. השגת השוויון המיגדרי היא מטרה לטווח ארוך.

לסכום:

השינוי המיגדרי בו אנו דנות/ים צריך לכלול שינויים הן בפן האישי והן בפן המערכתי במישורים הפורמאליים והלא פורמאליים בתהליכים מקבילים.
ההנחה הבסיסית כי שינוי במישור האחד משפיע על שרשרת של שינויים אינה לחלוטין מופרכת אך אינה יכולה להוות בסיס מוצק לאמונה בדבר שינוי מהותי שיתרחש מעליו. כלומר קיומם של קורסי העצמה בלבד אינם מהווים תהליך של שינוי משמעותי, ללא עריכת פעולות נוספות.
בעשור האחרון במיוחד היו הרשויות המקומיות לאחראיות העיקריות לרווחת תושבי ישראל מבחינת השירותים הממלכתיים והפיתוח המקומי (מח' המחקר 2004 ) בתהליך הדרגתי משולב, לא בהכרח מתוכנן, מואצלות סמכויות ומועברת אחריות ביצוע מצד השלטון המרכזי יחד עם יזמות מקומית של הרשויות המקומיות וכך מתרחבת בהדרגה הפעילות במישור המוניציפאלי המקומי. (דרי 1994) מצב זה ממקם את הזירה המוניציפאלית כזירה חשובה ומרכזית להובלת שינויים.
בשני המישורים ? זה האישי וזה המוניציפאלי, יש להיערך לשינוי באמצעות תוכניות פעולה שיטתיות בעלות חזון, מטרות ויעדים, כלים אופרטיביים ומדידה והערכת כל השלבים לשם הפקת לקחים, תיקונים ותיעול נכון של המשאבים, במטרה להשיג את היעד שנקבע = שינוי מהותי במעמד הנשים .


ביבליוגרפיה

דרי דוד, מי שולט בשלטון המקומי, המכון הישראלי לדמוקרטיה והוצאת הקיבוץ המאוחד, 1994, עמ' 9? 12.


הרשויות המקומיות: בעיות מרכזיות וחלופות לפתרונן (יולי 2004 ), מחלקת המידע והמחקר של הכנסת

פוקס שאול (2004) הפסיכולוגיה של השינוי, אונ' בר אילן ר"ג.

A City Tailored to Women ? The Role of Municipal Governments in Achieving Gender Equality (2004)

Greene Gilbert J. (2005): Languages of Empowerment and Strengths in Clinical Social Work: A Constructivist Perspective in Families in Society magazine, Apr-June

Hannan C. (2003) Gender Mainstreaming: Some Experience from the United Nations, paper presented at a conference on Gender Mainstreaming ? A Way Towards Equality, Berne, 20 June 2003

Rao A. and Kelleher D. (2005) Is there life after gender mainstreaming

Subrahmanian R. (2004) Making sense of gender in shifting institutional contexts : some reflections on gender mainstreaming in Repositioning Feminisms in Development IDS Bulletin (35) 4: 89-94 Brighton Institute of Development Studies

Wilber K (1999) The Collected Works of Ken Wilber, Volume 4, Boston : Shambhala Press

The Platform for Action, Beijing Declaration, 1995


לצפייה בפרופיל כותבת המאמר: ד"ר ישראלה בן אשר-מאמנת אישית

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page

רוצים לקבל מתנה?

ספרון-סודות שפת הגוף

 

דוא''ל*
שם*
==============================

 

שפת הגוף בחיינו

הרצאה חוויתית
והומוריסטית על שפת הגוף בחיינו.

 
לפרטים והרשמה:
לחצו כאן




 

 
חזור למעלה    |  שלח לחבר   |  מפת האתר 

אימון אישי  | אודות | מהו אימון אישי | חפש מאמן אישי | מאמן אישי | מאמן עסקי | מאמן משפחתימאמן זוגי | מאמן להפרעות קשב וריכוז |  צור קשר

  
מאמן פיננסי | מאמן לדיאטה | מאמן ארגוני | מאמנים רוחניים | מאמן למנהלים | מאמן לקריירה | מאמן לנוערמאמנים לשיווק ומכירות |

סופרויז'ן למאמנים  |  מרכזי אימון אישי | כתבות באימון אישי | קורסים וסדנאות באימון אישי  | ספרי אימון אישי | קואצ'ינג למאמנים

| מאמנים לפריצות דרך | מאמנים להעצמה נשית | מאמני אניגרם וnlp | מאמנים אישיים-פסיכולוגים

 
קלפי אימון אישי
  | אתרים מומלצים  | מוצרי אימון אישי | שותפים | מאמני הסוד | מאמנים אישיים-רפואה אלטרניטבית

מאמן אישי-המלצות  | מאמן אישי-אזור גאוגרפי מאמנים להכנה לפרישה | מאמנת אישית

 
מיהו מאמן אישי
|  מאמנים לגישור  | אימון אישי-בתי ספר | פורום אימון אישי

מטפלים
הצטרפות לאינדקס המאמנים האישיים  | רישום למגזין אימון אישי

פורטל אימון אישי  |  בית ספר לאימון אישי  |  הכשרת מאמנים

ספר אימון אישי  |  הכשרת מאמנים

 כתובת: ברגסון 5 ת"א   |   טלפון: 050-2250225 ,  077-5531550   |   פקס: 03-6999854   | דואר אלקטרוני:  info@bcoach.co.il


©2007   כל הזכויות שמורות לאינדקס המאמנים האישים בישראל®.

 www.bcoach.co.il


לייבסיטי - בניית אתרים