אימון אישי
חגית ים - מאמנת אישית
חגית יקרה,
האימון עושה לי משהו.
אין ספק שיש תנועה של מהלכים בחיי, כאלה שהיו רדומים.
אני חייבת להודות שבהתחלה חששתי מהשינוי. כשאמרת פריצת דרך, לא ממש הבנתי למה את מתכוונת.
עכשיו אני מתחילה להבין.
לא תמיד קל לי ועל הספקות את יודעת, והבטחת שאלה- גם כשהם קיימים הם לא מפריעים.
על כל פנים,
רציתי לאחל כל טוב ולהודות על קיומך בחיי.
דנה.
חגית.
ביקשת שיעורי בית ואת מתעקשת איתי. את יודעת שאין לי הרבה זמן- עבודה-בית-משפחה-אשה ומי כמוך יודעת מה קורה איתי!
הפעם אני הייתי חרוץ. עשיתי את המטלות ואני שמח לומר לך שזהו- האסימון נפל.
תודה לאל- אני מתחיל להיות מאושר.
בשבועיים האחרונים, החלטנו לממש את הפרידה, הגענו להסכמות לגבי הילדים- ואפילו שעדיין לא חתמנו בבית המשפט סופית, כמו שאת יודעת, נראה שהדברים נכנסים לנישה הנכונה.
שיטת ניהול ההתדיינות עם אשתי הייתה מדהימה: האמפטיה שאימנת אותי להרגיש כאשר הבנתי מאין הדברים נובעים אצלה, האסרטיביות שהחליפה את הלוחמנות אצלי, ההתמקדות באינטרסים ולא ברגשות ברגע הנכון עשתה את שלה.
גם אם הדברים לא סגורים, ויהיו עוד שינויים, אני מרגיש חזק יותר להתמודד עם הבאות. אני מבין למה הפירוד הזה מתבקש ומצפה למצוא לי בת זוג שתהיה גם חברה אמיתית, תומכת, משתתפת, אוהבת, מתחלקת איתה יהיה לי כייף במלוא מובן המילה.
אני עדיין באופוריה של המפגש האחרון עם אשתי, בו הייתי עסוק בהקשבה ובהתמקדות באינטרסים- דבר שהצליח להוביל לפחות לתקשורת ואפילו תקשורת בונה!
וואו!
יש לנו על מה לעבוד ואני עושה זאת בשמחה רבה.
אני שמח לתת לעצמי את התהליך ואני שמח שהמשכנו בתהליך אימון אישי על אף התקלות שהיו בדרך.
רציתי לאחל לך ולבנות חג שמח ומאושר ואת כל הטוב המתבקש!
שלך- עודד.
מלאך יקר שלי,
אני יודעת שזה נשמע הזוי אבל את יודעת, אני כזאת- מה לעשות.
נחשבת אשת עסקים מצליחה, בליינית לא קטנה, נהנתנית ועושה רק מה שאני רוצה.
כאילו.
רק את הצלחת לגרום לי להבין למה אני חוזרת על אותן טעויות, רק את הצלחת לגרום לי להבין למה אני לא מסופקת מהחיים שלי, רק עכשיו אני יודעת איך להתחיל לעשות למען עצמי מהמקום הנכון! להשתחרר מאובססיות, לבחור לי את החבר- הבן זוג שיתמוך, ילווה, ישתתף בחיי.
ואני מקווה לעשות את זה נכון הפעם.
בטוח שזה יהיה נכון- אני מכירה כמה דרכים וכמה מחסומים שאני נפטרת מהם עכשיו כשאני מתחברת לכל הצדדים הכל כך חזקים שהובילו אותי למקום בו אני נמצאת במפה החברתית והעסקית.
חגית- באמת הגיע הזמן שאני יתחיל לעשות בשביל עצמי מהמקום האמיתי!
תודה שאת מלווה אותי בעניין הזה!
אוהבת אותך מאד!!
נועה.
חגית יקרה,
כשהגעתי אלייך באתי כדי לסמן וי על התהליך. רציתי למצות את כל האפשרויות גם אם לא האמנתי בעצמי.
הגעתי ממקום כואב- ידעתי שאני עומד לאבד את הכל- כי אני מפסיד משפחה (ככה הרגשתי לפחות).
כעסתי על כולם- גם עלייך. כעסתי על אשתי שהובילה את המהלך ועדיין מובילה אותו. כעסתי על עצמי- שאני לא מצליח לשנות את הדברים ולהחזירם לקדמותם, על הילדים שלי, על הממונים בעבודה ועל הכפיפים- בקיצור על כולם!! רמת התיסכול שלי הייתה כל כך גבוהה שלא ידעתי איך לצאת ממנה ומצאתי את עצמי שוקע בבוץ טובעני.
האמת- פחדתי.
עם הסבלנות והסובלנות שלך נכנסנו לתהליך שבהתחלה היה מקור תמיכה ופריקת כעסים עבורי ועם הזמן הפך לעמוד תווך בזכותך!
למדתי להכיר את עצמי. להבין את החולשות שלי ולהתחבר לחוזקות שלי (ואלה המילים שלך!). למדתי לסמוך על עצמי ולפעול ממקום הגיוני ולא באופן אימפולסיבי כמו שאני רגיל לפעמים.
למדתי לקרוא דברים בין השורות ולהבין מעבר למילה הכתובה או זאת שנאמרה- כמו שאת מקפידה להדגיש כל פעם.
למדתי ואני עדיין לומד.
היום אני אומר בפה מלא שאני מאושר. במקום אחר לגמרי- בטוח בעצמי, רגוע, נינוח. מצליח להתנהל בחיים גם מקצועית וגם אישית ונהנה מהעשייה. אני מוצא את עצמי עושה דברים חדשים כל יום, מגלה דברים מחדש, מפתח ראייה מסוג אחר ולא מבין איפה הייתי עד עכשיו.
איך את אומרת?
"כל דבר בעיתו.... "
למרות שאני נוהג לכתוב, ועושה זאת באופן יומיומי, המכתב הזה אלייך מהווה מכתב משמעותי ביותר. כמה שכתבתי- לא מספיק. עברתי כל כך הרבה תהליכי צמיחה ולמידה אישית- והכל באופן חווייתי וממוקד כך שהכל ברור ומובן.
בכל פה אני ממליץ כמעט לכל מי שמוכן לשמוע לעבור את החוויה הזאת לצידך.
לאו דווקא ממקום של משבר (אפילו שאצלי זה היה הדבר הנכון).
אני יודע שיש לנו עדיין כברת דרך.
ומתכוון למצות של שלב.
תודה רבה על הכל- עד עכשיו
וכל טוב!
שלך- קובי.
